מתחילים מהמקום, לא מהתפריט
לפני שבוחרים מנות, בודקים היכן האוכל ייפתח ויוגש. צריך משטח יציב ונקי, מעבר שאינו חוסם דלת או יציאת חירום, גישה נוחה לעובדים ומקום נפרד לאריזות ריקות. אם אין כיור סמוך, מכינים מראש נייר לניקוי, שקיות אשפה ומקום מסודר לכלים משומשים.
מודדים את שולחן ההגשה ובודקים כמה מגשים יכולים להיכנס עליו בשכבה אחת. ארוחה גדולה על שולחן קטן יוצרת ערימות, עיכוב ובלבול. כאשר המקום צר, עדיף לפתוח חלק מהמנות בתחילת הארוחה ולהוסיף מגשים בהמשך, במקום להעמיס הכול בבת אחת.
איזה ציוד צריך להכין?
- שולחן יציב או שני שולחנות רצופים, עם מפה או כיסוי שניתן לנקות.
- כפות ומלקחיים נפרדים לכל מנה, כדי שלא להעביר מזון בין הכלים.
- צלחות, סכו״ם, מפיות וכוסות בכמות המתאימה למספר המשתתפים.
- שלטים קצרים וברורים למנות, במיוחד למנה צמחונית או לבקשות מיוחדות.
- שקיות אשפה, גליל נייר וכלי אחד לאיסוף כלי הגשה מלוכלכים.
- משטח עמיד לחום מתחת לכלי הגשה חמים, אם השולחן רגיש.
מתאמים חלון מסירה אמיתי
שעת תחילת הארוחה אינה בהכרח שעת הגעת המשלוח. משאירים זמן לקבלת השליח, בדיקת מספר האריזות, העברה לחדר ההגשה וסידור הכלים. בבניין עם חניה מוגבלת, שומר בכניסה או מעלית עמוסה, מוסרים מראש הוראות הגעה ושם של איש קשר זמין בטלפון.
מצד שני, לא כדאי להזמין את האוכל זמן רב מדי מראש ללא יכולת מתאימה לשמירתו. מתאמים את המסירה קרוב ככל שניתן למועד ההגשה, ובוחרים מנות שמתאימות לצורת ההגשה הקיימת במשרד. אם יש תנור, מקרר או אמצעי שמירת חום, בודקים מראש שהם פנויים ותקינים ולא מניחים זאת אוטומטית.
איך מסדרים את קו ההגשה?
- בתחילת הקו מניחים צלחות, ורק אחריהן את המנות.
- מסדרים קודם מנות עיקריות, אחריהן תוספות ובסוף סלטים ורטבים.
- מניחים סכו״ם ומפיות בסוף, כדי שהעובדים לא יחזיקו אותם בזמן מילוי הצלחת.
- משקאות מציבים על שולחן נפרד. כך מי שרוצה רק שתייה אינו עוצר את התור.
- משאירים נקודת יציאה ברורה מהשולחן ומרחיקים ממנה פח וכלים מלוכלכים.
בצוות גדול אפשר לפתוח את המזנון משני צדדים, אבל רק אם לכל צד יש כלי הגשה משלו והסדר ברור. אחרת העובדים חוצים זה את מסלולו של זה. לסידור מפורט יותר קראו את המדריך למזנון באירוע קטן.
מנות מיוחדות והפרדה
מרכזים מראש את הבקשות שהתקבלו מהעובדים ומעבירים אותן באופן מסודר בעת ההזמנה. בזמן ההגשה שומרים מנות מיוחדות סגורות ומסומנות בשם או בקוד מוסכם, הרחק מהמזנון הכללי. אין להסיק שמנה מתאימה לאלרגיה או לצורך רפואי רק לפי שמה; צריך לברר ישירות מול ספק המזון ולפעול לפי המידע שנמסר.
גם כאשר מדובר בהעדפה ולא באלרגיה, סימון ברור מונע מצב שבו מנה מוגבלת נגמרת לפני שהעובד שעבורו הוזמנה הגיע. אפשר למנות אחראי אחד לחלוקת המנות המיוחדות.
מה עושים כשהעובדים אוכלים בזמנים שונים?
כאשר אין שעת הפסקה אחת, מזנון פתוח לאורך זמן אינו תמיד הפתרון המתאים. אפשר לחלק את ההזמנה לקבוצות או לאריזות אישיות מסומנות. כך יודעים כמה מנות שמורות לכל צוות ונמנעת פתיחה חוזרת של כל כלי ההגשה. במפעל או במרכז לוגיסטי מומלץ לעיין גם במדריך לארוחות לעובדים במשמרות.
פינוי, שאריות וסיום מסודר
מחליטים מראש מי סוגר את נקודת ההגשה ומתי. אוספים שאריות סמוך לסיום הארוחה ולא משאירים אותן בחדר ישיבות ללא השגחה. מזון שנשמר לשימוש נוסף צריך לעבור לכלי מתאים ולקירור באופן מסודר; מידע נוסף נמצא במדריך לשמירה ולחימום אוכל מוכן.
לפני שמסיימים, בודקים שלא נשארו כלי הגשה של הספק, מנקים את השולחן ומפנים פסולת. כדאי לרשום מה נגמר ומה נשאר: הנתון הזה יעזור לדייק את הכמות וההרכב בהזמנה הבאה.
רשימת בדיקה קצרה לפני ההזמנה
- מספר משתתפים ושעת אכילה בפועל.
- כתובת מלאה, קומה, חניה ואיש קשר לקבלת המשלוח.
- גודל שולחן ההגשה והציוד שקיים במשרד.
- בקשות תזונתיות שנבדקו מראש.
- אחראי הקמה, אחראי מנות מיוחדות ואחראי פינוי.
אפשר לקרוא גם את המדריך להזמנת ארוחת צהריים למשרד, לעיין בתפריט או לעבור לעמוד אוכל מוכן למשרדים.
מתכננים ארוחה במשרד?
שלחו תאריך, מספר משתתפים ושעת הגשה, ונבדוק אפשרויות וזמינות.